מאמרים

תרבות ההלוואות - חלק שני

לכן – מי שמיישר קו עם קנייה מוגברת של מותגים רק ממלא את צורך השייכות הטבוע בו. חשבו רגע – האם אתם יכולים להסביר ברמה מאוד טובה ומעלה על מוצר מסויים? מכשירי חשמל, נגני אמ פי שלוש, טיולים מאורגנים לחו"ל או מוצרי קוסמטיקה. כנראה שכן, הרי אנחנו לא צרכנים טפשים ואם אנחנו בוחרים להשקיע את הכסף שלנו במשהו אנחנו עושים זאת אחרי מחקר מעמיק, סקר שוק ושיטוט בבלוגים. אבל אותה תרבות צרכנות שיצרה את ה'צרכן החכם' יצרה גם את הרכוש האישי הגדול כל כך עד שהוא יכול להוביל אותנו ללקיחת הלוואות מיותרות ולפשיטת רגל.
נסו לחשוב על זה מזווית אחרת – כיצד ניתן כיום להבדיל בין בן מעמד הביניים לבין בן האלפיון העליון. אולי בזכות הנעליים, חוץ מזה – הם משתמשים באותם מחשבים, אותם פלפונים, קונים את אותם בגדים. כמובן שניתן להבדיל בינהם ברמת השירותים – לא סביר להניח שתראו את שרי אריסון איתכם באותו טיול מאורגן – אבל על פניו, מעמד הביניים צורך באופן שלא מבדיל אותו מהמעמד שמכניס כמה וכמה אפסים יותר ממנו בחודש.

על מה כן לוקחים הלוואה?
אז אם לא לוקחים הלוואות על טיולים מאורגנים לחו"ל ועל טלוויזיות עם מסך גדול – על מה כן לוקחים? ובכן, אחד הכללים החשובים בלקיחת הלוואה הוא רשת הביטחון – אם לוקחים הלוואה על משהו שאפשר בקלות להחזיר את ערכו במכירה ואפילו יותר ממנו – הלוואה היא כיוון כדאי. נדלן למשל הוא דוגמה מצויינת – גם אם לא עמדתם בתנאי המשכנתא שלכם ואתם צריכים למכור את הנכס – סביר להניח שאפילו תצאו מזה ברווח.

חזרה לחלק ראשון